בתאריך 11/11/04 הגיעה למרפאתי מטופלת בת 77 הסובלת מתחלואים רבים.
הבעיה העיקרית היא גידול בשד שמאל בגודל של 7 מ"מ שאובחן כממאיר! המטופלת הייתה אמורה לעבור ניתוח כריתה חלקית או מלאה של השד ולעבור גם טיפולים כימותראפיים.
הבעיה השנייה היא בריחת שתן. כאשר מופיע לחץ בשלפוחית, היא מנסה להגיע לשירותים במהירות, אך איננה מספיקה והשתן פורץ ללא יכולת התאפקות וזאת על אף שהיא מטופלת בתרופות קונבנציונאליות. הטיפול הרפואי הקונבנציונאלי, אם כן, נכשל.
הבעיה השלישית הינה דום נשימה בעת השינה ונחירות רמות ביותר במשך 12 שנים לאחר שבדיקות המעבדת שינה לא הצליחו לפתור בעיה קשה זו, המהווה סכנת חיים של ממש, בנוסף להיותה מטרידה מאוד.
המטופלת אף סבלה מלחץ דם גבוה המאוזן ע"י כדורים.
הכולסטרול הגבוה שלה היה - 215; הסוכר הגבוה שלה היה - 138 והיא אף סבלה מעודף משקל - 100 ק"ג.

בתחילת הטיפול הגיעו מספר רופאים חוצנים המגיעים לטיפול במבוגרים בדרך כלל. למעשה, זו מחלקה של רופאים ואנשי צוות רפואת הנפש, אשר אחראים לטיפול בבני גיל הזהב.
הטיפול בגיל הזה מאופיין בדרך כלל בהרבה אהבה והומור וזאת על מנת לעזור בהורדת רמת החרדה הקיימת. מובן שצוותי הרופאים החוצנים מנסים בכל טיפול וטיפול להיות קלילים ו"נעימי הליכות", עד כמה שניתן, ביחסם אל המטופלים ומעבירים את האנרגיה הנחוצה ליצירת האווירה המתאימה.

מיד עם תחילת הטיפול פנה אלי אחד הרופאים החוצנים ואמר לי בלחש דיסקרטי ובמעין מבוכה:
"אני מצטער... אבל משקלה של המטופלת הוא 104ק"ג ולא 100ק"ג כפי שמסרה לך..."
הסמקתי ושאלתי אותו אם נחוץ לספר זאת למטופלת.
חוצן: "כן, אבל בעדינות. בדקתי אותה והיא תקבל זאת בהבנה."
מסרתי זאת למטופלת והיא אכן הגיבה בשלווה.

לאחר מספר רגעים הגיעו רופאים נוספים ואמרו כי הם מתחילים את הטיפול והם מבקשים מבנה, שליווה אותה אלי, לצאת מהחדר.
שאלתי: "למה?" ודורון (ראש צוות הרופאים והדובר) אמר:
"אנחנו עובדים עם סוג של אנרגיה הדומה לקרינת רנטגן בהשפעתה וזו איננה טובה למי שאיננו חולה."
ביקשתי מבנה לצאת ומכאן ואילך התנהלה השיחה הבאה ביני לבין דורון, ראש הצוות.

דורון: "אנחנו רואים כי יש לה גידול קטן, אבל למזלה הוא לא על בלוטת לימפה העלולה לגרום להתפשטות הגידול באופן מהיר ביותר ולכן אנחנו יכולים לעזור ויש סיכוי טוב לעצור את המחלה."
חגי: "טוב. אני אמסור לה זאת והיא בודאי תשמח לשמוע. מה לגבי בריחת השתן?"
דורון: כן... אנחנו רואים ששם הבעיה היא בשריר של "הסוגר", שהוא שריר טבעתי אשר תפקידו לשלוט בפתיחה ובסגירה של שלפוחית השתן."
חגי: "מה ניתן לעשות?"
דורון: "במקרה הזה אנחנו יכולים לעשות שני דברים על מנת לעזור לה. נוכל לשלוח גלים עדינים של אור דחוס וממורכז, הנכנס לשריר ומחזק אותו. כמו כן, נוכל להתקין שתל סביב שריר הסוגר והוא יחזק את המערכת "הממוחשבת" של השריר הטבעתי ויגרום לו להיות חזק יותר. המערכת הממוחשבת מחוברת למרכז העצבים במוח וכאשר נשלחת פקודה מהמוח לסגור את השריר, יודעת המערכת הממוחשבת לפרש את האות העצבי ולפעול לכיווץ השריר באורח מיידי ובכך למנוע את בריחת השתן."
חגי: "זה יפה מאוד! מה הסיכוי של הטיפול הזה??
דורון: "סיכוי של 78%"
חגי: "זה גבוה!"
דורון: "כן. הבעיה אומנם חמורה, אבל זה טיפול יעיל מאוד ואנחנו מנוסים בהצלחה עם סוג הטיפול הזה."

בינתיים חשתי בחדר באנרגיה אדירה שהועברה אל גופה של המטופלת על מנת לבודד את הגידול הסרטני. ראיתי מין מכשיר דמוי טלסקופ , המעביר קרניים של אור על גופה של המטופלת.
את המכשיר אחז רופא, נמוך יחסית לאדם מבוגר ממוצע, ששמו הוא מוריקן והוא חוצן רזה בצבע ירוק מכוכב סיריוס.
שאלתי אותו מה הוא בדיוק עושה וניהלנו שיחה קצרה, תוך כדי טיפול.

מוריקן: "אני מודד את רמת הקרינה. זו קרינה מסוג אחר, לא אותה קרינה מזיקה שאתם משתמשים בה, אלא קרינה עדינה יחסית, החוסמת פגיעות בתאים בריאים."
חגי: "מה זאת אומרת?"
מוריקן: "בתהליך הטיפולי שאנחנו נותנים, אנחנו לא יכולים לעבוד בעוצמה חזקה! כי אנחנו נמצאים במימד מקביל, המאפשר לנו לעבוד עם תדרים מאוד מוגדרים כדי לטפל בכם."
חגי: "אני הבנתי שאתם מטפלים בגופים האנרגטיים שלנו. זה נכון?"
מוריקן: "כן, זה נכון, אבל למעשה רוב האנרגיה עובר לגוף הפיזי שלכם ולכן יש לעבוד על פי הכללים שהגדירה מועצת 54 הפלנטות."
חגי: "טוב. לפני שאנו עוברים לנושאים אחרים, אמור לי בבקשה, מה אתם עושים עם הגידול? האם אתם יכולים לעצור את התפתחותו, או אף להוריד חלק ממנו?"
מוריקן: "אנחנו רוצים להסיר את כולו כמובן, אבל כל מקרה נבדק ומטופל לגופו. ישנם גידולים שצורתם ומיקומם בעייתיים, לכן אנו יכולים לפעמים רק לעצור את הגידול ולפעמים להסירו במלואו. ישנם מקרים בהם המצב חמור מאוד ואין לנו יכולת לעצור או להוריד את הגידול. במקרה כזה יש אפשרות להקל על סבלו של החולה."

הטיפול נמשך והחוצנים עבדו על בעיות גופניות נוספות.

לטיפול הבא הגיעה המטופלת לאחר כשבוע ומסרה כי היא מרגישה שיפור בשליטה במתן שתן.
שאלתי אותה איך היא מרגישה את השיפור והיא השיבה:
"לפני שהגעתי אליך, הייתי קמה בערך 4-5 פעמים בלילה ולא מגיעה לשירותים יבשה... הפעם קמתי רק פעמיים וכמעט הצלחתי להגיע לשירותים יבשה, אבל במצב טוב יותר מאשר לפני הטיפול."

הפעם הטיפול התמקד יותר בבעיות השינה ובגידול הסרטני. לטיפול בבעיית השתן נתן הצוות רק חיזוק, כדי לעזור בתהליך שכבר החל בטיפול הקודם.
ראיתי את החוצנים גוררים מכשיר שנראה לי כבד מאוד ושאלתי אותם מה הם סוחבים ואם אפשר לעזור...

דורון: "תודה מקרב לב, אבל אין צורך. אנחנו סוחבים את המכשיר מכאן כי הוא מקולקל. אתמול הגיעה אספקה וקיבלנו מכשיר קטן יותר ויעיל מאוד לטיפול בבעיית השינה של המטופלת."
חגי: "מה עושה המכשיר החדש?"
דורון: "הוא מכניס חומר מסוים המייצב ומחזק את השרירים בתוך הלוע ואת מערכת הנשימה העליונה שהיא פגועה. יש צניחה של בסיס הלשון לתוך הלוע וזה יוצר חסימה של דרכי הנשימה. למזלה, יש רפלקס שגורם לשיעול קצר שפולט את הלשון החוצה וכך נמנע חנק. אנחנו מכניסים חומר עכשיו. שאל בבקשה את המטופלת אם היא מרגישה דבר מה."
שאלתי את המטופלת ותגובתה הייתה לא צפויה:
מטופלת: "אני מרגישה תחושה של הרדמה, כמו אצל רופא השיניים. זה מעניין.. יש לי גם טעם של מסטיק בזוקה בפה!!"
החוצנים צחקו...
שאלתי אותם: "למה אתם צוחקים?"
דורון:
"אנחנו נהנים לראות שהמטופלת מרגישה את הטעם. היה כאן מעין דיון בינינו אם תרגיש או לא וחלק לא האמינו, אבל עכשיו כולם מאמינים..."
זה אכן היה משעשע והמטופלת המשיכה לתאר את תחושותיה.
מטופלת: "אני מרגישה דבר מוזר. יש לי תחושה כאילו משהו זוחל בתוך הלוע שלי..."
חגי: "כן. זה החומר. הוא מתחיל לעבוד."
שאלתי את החוצנים מה הם אומרים על החומר הזה.
דורון: "זה חומר טוב מאוד. יש לו השפעה מהירה."
חגי: "מה עם הגידול?"
דורון: "הוא הוקטן ל-3 מ"מ ולא פעיל!"
חגי: "מה? זה יפה מאוד, אבל היא עדיין צריכה ללכת לטיפול קונבנציונאלי?"
דורון: "כן, לשם טיפולים שאנחנו לא יכולים לעשות כיון שהם ברמה הפיזית, אבל על פי מה שאנחנו רואים, היא לא תזדקק להקרנות!"

המטופלת חזרה לאחר 14 יום לטיפול מסכם והיא מסרה מספר דברים מדהימים.

כאשר הגיעה לבית החולים, ביקשה מהרופא לבדוק אותה שוב, לפני שהם ממהרים לנתחה. הרופא נעתר לבקשתה ובדק אותה ביסודיות בשנית ולמרבה הפלא לא נראה הגידול כפי שציפו לראותו. במקום גידול ממאיר של 7 מ"מ, זיהו גידול שפיר של 3 מ"מ בלבד. הרופאים הנדהמים הציעו למטופלת לעבור ניתוח קטן יותר על מנת להסיר את הגידול. הם הבהירו לה כי ניתן לוותר על הניתוח ולהשאיר את הגידול הזעיר והשפיר במקומו, בהיותו לא מסוכן. המטופלת בחרה להסיר את הגידול בניתוח קל, אשר לאחריו שמחו הרופאים לבשר לה שלא תזדקק להקרנות, אלא רק לתרופה.

בעיית בריחת השתן פסקה לחלוטין. אומנם היא קמה פעם או פעמים בלילה לשירותים, אך מגיעה תמיד יבשה לאסלה.

בעיית הנחירות נעלמה לחלוטין והפסקות הנשימה ירדו פלאים, ממש למינימום, גם על פי בדיקה שנערכה במכון לחקר השינה.

הורידים ברגלים נעלמו חלקית והכאבים פסקו.

המטופלת סיכמה באושר כי היא מרגישה טוב מאוד ואיכות חייה השתפרה ללא הכר.
שוחחתי עם החוצנים והם שמחו מאוד לשמוע דיווח על התוצאות ויותר מכך שמחו על כך שהיא מרגישה טוב. הם הוסיפו, כדרכם, שיעזרו לה שנית במידה ותתעורר בעיה בריאותית כלשהי והם מעודדים אותה לפנות לבקשת עזרה בכל עת.